יפה תואר על שמות רבה ט׳:י״ג

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה ט׳:י״ג
13 אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת כְּשֵׁם שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים, כָּךְ הוּא עָתִיד לְהָבִיא עַל צֹר, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה כג, ה: כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל צֹר שֶׁבַּמִּקְרָא חָסֵר, בְּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכָל צוֹר מָלֵא, בְּצוֹר הַמְדִינָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִצְרַיִם לָקוּ בְּדָם, אַף כָּאן ישעיה לד, ט: וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת, ישעיה לד, י: לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה, לְפִי שֶׁבִּטְלָה יִשְׂרָאֵל מִן הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ יהושע א, ח: וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מִמֶּנָּה בָּאֵשׁ שֶׁלֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. וּלְפִי שֶׁשָֹּׂרְפָה בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ ישעיה ו, ד: וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן, לְפִיכָךְ ישעיה לד, ט: יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ישעיה סו, ו: קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו, בִּשְׁבִיל קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר איכה ב, ז: קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה' כְּיוֹם מוֹעֵד, לְפִיכָךְ קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו.
פירוש יפה תואר על שמות רבה ט׳:י״ג
13 וכל צור מלא כו'. כדכתיב ביחזקאל כה אמר ה' אלהים לצור. ואמרת לצור היושבת על מבואת ים. צור את אמרת וכן שא קינה על מלך צור מדבר בצור המדינה. ואע"ג דהתם כתיב נמי שא על צר קינה. ומי כצר. ואמור לנגיד צר כולם חסרים וקאי על צור המדינה י"ל כיון דכתיב התם צור מלא וידענו על מי קאי לא הקפיד הכתוב עוד לכתוב על צור המדינה חסר. אבל הא דכתיב לפני זה יען אמר צר על ירושלים האח. הנני עליך צר. ושחתו חומות צר. הנני מביא אל צר במלכות הרשעה מדבר:
14 בשביל מה קול שאון מעיר כצ"ל. והתשובה על זה בשביל קול מהיכל שהחריבו היכל ה' לכן נשמע קול שאון מעיר: